האם מותר לנמנם עם עדשות דו שבועיות? התשובה לא חד משמעית

שלוש אחר הצהריים, הספה קורצת, והעיניים נעצמות לבד. מי שמרכיב עדשות מגע מכיר את הרגע הזה היטב: לקום ולהוריד את העדשות, או פשוט לעצום עיניים לעשרים דקות ולקוות לטוב? רוב האנשים בוחרים באפשרות השנייה, ואז מתעוררים עם עיניים אדומות ותחושה של נייר זכוכית מתחת לעפעף. אז מה באמת קורה שם, והאם נמנום קצר עם עדשות דו-שבועיות הוא סיכון אמיתי או סתם הפחדה?

האם מותר לנמנם עם עדשות דו-שבועיות?

ההמלצה המקובלת היא לא לנמנם עם עדשות דו-שבועיות, אלא אם האופטומטריסט אישר לכם עדשה ספציפית שמיועדת לשינה. בזמן שינה העפעף סגור, אספקת החמצן לקרנית יורדת, והעדשה מגבירה את הסיכון לזיהום ולאי נוחות. נמנום חד-פעמי של עשרים דקות כנראה לא יגרום נזק, אבל כהרגל קבוע זו טעות.

למה הקרנית צריכה חמצן ומה משתנה כשהעין סגורה

הקרנית היא הרקמה השקופה בקדמת העין, והיא אחת הרקמות היחידות בגוף שאין בה כלי דם. את החמצן שלה היא מקבלת ישירות מהאוויר, דרך שכבת הדמעות. כשמרכיבים עדשות מגע, העדשה יושבת בדיוק בנתיב הזה ומפחיתה את כמות החמצן שעוברת. עדשות מודרניות מחומר סיליקון הידרוג'ל מעבירות חמצן טוב בהרבה מהדורות הקודמים, ולכן ביום רגיל, עם עיניים פקוחות ומצמוץ תקין, הקרנית מסתדרת מצוין.

הבעיה מתחילה כשהעפעף נסגר לאורך זמן. גם בלי עדשה בכלל, עין סגורה מקבלת פחות חמצן, כי האוויר לא מגיע אליה ישירות. הוסיפו לזה עדשה, וקיבלתם מצב שבו הקרנית עובדת בתנאים דלים. קרנית שסובלת ממחסור בחמצן לאורך זמן עלולה להתנפח מעט, להיות רגישה יותר, ובעיקר להיות פגיעה יותר לחיידקים. זו הסיבה שהנושא הזה בכלל מעסיק רופאי עיניים ואופטומטריסטים.

הנתונים על שינה עם עדשות מגע: מה מצא ה-CDC

כאן נכנסים מספרים אמיתיים לתמונה. לפי דוח של מרכז בקרת המחלות האמריקאי, ה-CDC, שינה עם עדשות מגע מעלה את הסיכון לזיהום בעין פי שישה עד שמונה. ובכל זאת, בסקר של ה-CDC כמחצית ממרכיבי העדשות דיווחו שהם ישנים עם העדשות, ורובם הגדול סיפרו שהם מנמנמים איתן לפחות מדי פעם. כלומר, זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתחום, וגם אחת המתועדות ביותר.

הזיהום שממנו הכי חוששים נקרא קרטיטיס מיקרוביאלית, דלקת זיהומית של הקרנית. ברוב המקרים היא מטופלת בהצלחה בטיפות, אבל במקרים קשים היא עלולה להשאיר צלקת שפוגעת בחדות הראייה. גם האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים, ה-American Academy of Ophthalmology, ממליצה באופן עקבי להסיר עדשות לפני כל שינה, כולל נמנום, אלא אם העדשה אושרה במפורש לשימוש ממושך.

עדשות דו-שבועיות עם אישור לשינה: החריג שמבלבל את כולם

וכאן מגיע החלק שהופך את התשובה ללא חד-משמעית. חלק מסוגי העדשות הדו-שבועיות מסיליקון הידרוג'ל קיבלו אישור של ה-FDA האמריקאי לשימוש ממושך, כלומר שינה עם העדשות למשך מספר לילות ברצף. האישור הזה ניתן לעדשות עם מעבר חמצן גבוה במיוחד, והוא תמיד מותנה בהתאמה אישית ובמעקב של אופטומטריסט או רופא עיניים.

טיפ מהשטח: הרבה לקוחות שומעים "העדשה שלי מאושרת לשינה" מחבר או מפורום, ומניחים שזה תקף גם אצלם. בפועל, גם עדשה עם אישור כזה לא מתאימה לכל עין. מי שסובל מעיניים יבשות, ממצמוץ מועט מול מסכים או מרגישות ידועה בקרנית, יקבל ברוב המקרים המלצה להימנע משינה עם עדשות גם אם הדגם עצמו מאושר לכך. ההחלטה היא אף פעם לא רק לפי הקופסה, אלא לפי העין.

נרדמתם עם העדשות? כך מתנהלים נכון אחרי ההתעוררות

קרה. נרדמתם מול הטלוויזיה והתעוררתם עם עיניים דביקות ותחושת יובש. אל תמהרו למשוך את העדשה החוצה, כי עדשה שהתייבשה על העין עלולה להיצמד לקרנית. במקום זה:

• עצמו ופקחו עיניים כמה פעמים כדי להניע את שכבת הדמעות
• טפטפו טיפות לחות שמתאימות לשימוש עם עדשות, אם יש לכם
• המתינו כמה דקות עד שהעדשה זזה בחופשיות, ורק אז הסירו אותה
• תנו לעיניים הפסקה והרכיבו משקפי ראייה למשך כמה שעות
• חטאו את העדשות בתמיסה טרייה, ולא בתמיסה שנשארה מאתמול בקופסה

ואם אחרי ההתעוררות יש כאב, אדמומיות שלא חולפת, רגישות חזקה לאור או טשטוש, אל תחכו. אלה סימנים שמצדיקים בדיקה אצל רופא עיניים באותו יום. ברוב המוחלט של המקרים נמנום בודד מסתיים רק באי נוחות, אבל את המקרים החריגים עדיף לתפוס מוקדם.

שווה גם לזכור שתחושת היובש אחרי נמנום עם עדשות לא מגיעה רק מהשינה עצמה. עבודה ממושכת מול מסך מורידה את קצב המצמוץ, ומיזוג אוויר מייבש את הסביבה, כך שהעין מגיעה לנמנום כשהיא כבר בחסר. הפסקות קצרות מהמסך, שתייה מספקת והחלפת עדשות דו-שבועיות בזמן, ולא "עוד שבוע קטן", עושים הבדל מורגש בנוחות לאורך היום.

שאלות נפוצות

נמנום של עשרים דקות עם עדשות באמת מסוכן?

נמנום קצר וחד-פעמי כנראה לא יגרום נזק, בעיקר עם עדשות סיליקון הידרוג'ל שמעבירות חמצן היטב. הבעיה היא ההרגל: מי שמנמנם עם עדשות באופן קבוע מצטרף לקבוצת הסיכון שה-CDC מתאר, עם סיכון גבוה משמעותית לזיהום.

מה ההבדל בין עדשות דו-שבועיות לעדשות שינה ממושכת?

המונח "דו-שבועיות" מתייחס לתדירות ההחלפה, לא לאישור שינה. יש עדשות דו-שבועיות שמיועדות להרכבה יומית בלבד, ויש דגמים שאושרו גם לשינה למספר לילות. את התשובה המדויקת לגבי העדשה שלכם ייתן האופטומטריסט שהתאים אותה.

נרדמתי עם העדשות והעין מרגישה יבשה. מה עושים?

לא מושכים את העדשה בכוח. ממצמצים כמה פעמים, מטפטפים טיפות לחות שמתאימות לעדשות, מחכים שהעדשה תזוז בחופשיות ורק אז מסירים אותה. אחר כך נותנים לעין מנוחה עם משקפיים לכמה שעות.

האם עדשות יומיות בטוחות יותר לנמנום מעדשות דו-שבועיות?

גם עם עדשות יומיות ההמלצה היא לא לישון, אבל יש להן יתרון אחד: זורקים אותן בסוף היום, ולכן אין הצטברות של משקעים וחיידקים על העדשה לאורך שבועיים. מי שנוטה להירדם עם עדשות, שווה שידבר עם האופטומטריסט על המעבר ליומיות.

איך אדע אם העין נפגעה משינה עם עדשות?

הסימנים שדורשים בדיקה הם כאב שלא חולף, אדמומיות מתמשכת, רגישות חריגה לאור, הפרשות או ירידה בחדות הראייה. אי נוחות קלה שעוברת תוך שעה או שעתיים אחרי הסרת העדשה היא בדרך כלל לא סיבה לדאגה.

השורה התחתונה

הצעד המעשי הראשון הוא פשוט: בדקו מה כתוב על האריזה של העדשות שלכם, ושאלו את האופטומטריסט בביקור הבא אם הדגם שאתם מרכיבים מאושר לשינה ואם העיניים שלכם מתאימות לכך. שתי דקות של שיחה חוסכות הרבה ניחושים, כי התשובה תלויה גם בחומר העדשה וגם במצב שכבת הדמעות שלכם, ואת שניהם אפשר לבדוק רק בבדיקה.

ואם אתם יודעים על עצמכם שאתם מסוג האנשים שנרדמים על הספה בלי תכנון, הכינו את השטח מראש: קופסת עדשות ותמיסה ליד המיטה ובתיק, זוג משקפי ראייה מעודכן בבית, ובקבוק טיפות לחות במגירה של שולחן העבודה. ככה, גם כשהעייפות מנצחת, לעיניים שלכם יש תוכנית גיבוי.