עדשות מגע יומיות בטיסה: 3 טיפים לאוויר יבש בתא הנוסעים

כל מי שטס יותר משעתיים ברצף מכיר את התחושה: העיניים בוערות, יש דחף למצמץ שוב ושוב, ולקראת הנחיתה מרגישים כאילו טסתם עם עיניים פתוחות מעל מדבר. זו לא תחושה מדומיינת. תא הנוסעים הוא אחת הסביבות היבשות ביותר שנחשף אליהן הגוף שלנו באופן שגרתי, ולמי שנעזר בעדשות מגע יומיות יש כאן אתגר נוסף, כי העדשה יושבת בדיוק על השכבה שהכי נפגעת מהיובש הזה.

למה תא הטיסה הוא סביבה עוינת לעיניים יבשות

לחות האוויר בתא הנוסעים נעה בממוצע סביב 10 עד 20 אחוזים, כשהלחות הנוחה לגוף האדם נעה בדרך כלל בין 30 ל-60 אחוזים. מדובר ברמת יובש שדומה יותר לאזור מדברי מאשר לסביבת מגורים רגילה. מחקר שפורסם בכתב העת Aerospace Medicine and Human Performance בחן את השפעת לחות נמוכה בטיסות ארוכות ומצא קשר ישיר בין רמות לחות נמוכות לבין עלייה בתסמיני יובש בעיניים, בגרון ובעור, במיוחד בטיסות שאורכן מעל שש שעות.

הבעיה מחריפה כי בזמן טיסה קצב המצמוץ שלנו יורד. זה קורה מאותה סיבה שהוא יורד מול מסך מחשב: ריכוז חזותי, בין אם במסך הבידור, בטלפון או בספר, גורם לנו למצמץ פחות ולפיזור פחות אחיד של שכבת הדמעות על פני הקרנית. כשמוסיפים לזה אוויר יבש, מיזוג קבוע וגובה טיסה שמפחית עוד יותר את הלחות היחסית, מקבלים שילוב שממש "שואב" נוזלים משכבת הדמעות.

הגורמים האמיתיים ליובש בעיניים בטיסה, לא רק אוויר מזגן

חשוב להבין שיובש בעיניים הוא לא תופעה אחידה עם סיבה אחת. שלושה מנגנונים עיקריים פועלים יחד:

• ירידה בקצב המצמוץ, במיוחד כשמסתכלים במסך או קוראים זמן ממושך.
• תנאי סביבה יבשים במיוחד, כמו מיזוג אוויר, לחות נמוכה בתא הטיסה או ישיבה ליד פתח אוורור.
• תפקוד ירוד של מרכיבי הדמעות עצמם, כשהשכבה השומנית שאמורה למנוע התאדות אינה מספיקה, מה שגורם לדמעות "להתאדות" מהר מדי גם אם יש מספיק נוזל.

מניסיון מעשי בבדיקות ראייה שנעשות אחרי טיסות ארוכות, רואים לא פעם שהעיניים "יבשות באופן זמני" בלבד, ותוך יום עד יומיים חוזרות לשגרה. אבל אצל מי שכבר סובל מיובש כרוני, טיסה יכולה להחמיר משמעותית את התסמינים למשך כמה ימים.

3 טיפים מעשיים לעדשות מגע יומיות בטיסה

טיפ ראשון: לשקול משקפי ראייה בטיסות ארוכות

זו אולי העצה הכי פחות פופולרית אבל הכי יעילה: בטיסות מעל ארבע שעות, אם אפשר, כדאי לעבור למשקפי ראייה במקום עדשות מגע. עדשת מגע יומית מבוססת על כך שהיא "שוחה" בשכבת דמעות דקה, וכשהאוויר יבש מאוד, השכבה הזו מתאדה מהר יותר מכפי שהגוף מספיק לחדש אותה. משקפיים לא נוגעים בעין ולא תלויים בלחות הסביבה, כך שהם פשוט מוציאים את הבעיה מהמשוואה. למי שיש ממילא זוג משקפי ראייה עדכני, שווה להכניס אותו לתיק היד ולא רק למזוודה.

טיפ שני: טיפות לחות ללא חומרים משמרים

לא כל טיפות עיניים מתאימות לשימוש מעל עדשת מגע. הכלל הבסיסי הוא לבחור בטיפות המיועדות במפורש לשימוש עם עדשות מגע, ועדיף כאלה שנקראות "ללא חומרים משמרים" (preservative free), משום שחומרי שימור מסוימים עלולים להצטבר בחומר העדשה עם הזמן ולגרום לגירוי. טעות נפוצה שרואים בשטח: אנשים שמנסים "לשטוף" את העדשה עם מי ברז או רוק כשאין להם טיפות, מה שמסוכן ועלול להכניס חיידקים לעין. תמיד עדיף בקבוקון קטן וייעודי בתיק היד, גם אם זה נשמע כמו פריט מיותר.

הרגלים שמקטינים את תחושת היובש כבר באוויר

מעבר לציוד, יש הרגלי התנהגות פשוטים שמשנים הרבה:

• שתייה מרובה של מים לאורך כל הטיסה, ולא רק כשמרגישים צמא, כי הגוף כבר במחסור נוזלים כשמרגישים את הצמא בפועל.
• הפחתת זמן מסך ולקיחת הפסקות מצמוץ מודעות, כלומר כל שעה או שעתיים לעצור לרגע ולמצמץ באיטיות עשר פעמים ברצף.
• הימנעות ממושבים ליד פתחי האוורור, ואם אי אפשר להימנע, כדאי לכוון את הפתח הרחק מהפנים.
• הימנעות מאלכוהול ומצריכת קפאין מוגזמת בטיסה, כי שניהם מגבירים התייבשות כללית של הגוף שמשפיעה גם על ייצור הדמעות.

פתרונות אופטיים ארוכי טווח לעיניים יבשות

מי שטס הרבה כחלק משגרת עבודה, כדאי שיבדוק עם אופטומטריסט אפשרויות שמעבר לטיפול נקודתי בטיסה עצמה. שני כיוונים נפוצים:

• משקפי ראייה עם ציפוי ייעודי שמפחית התאדות דמעות ומסנן חלק מהקרינה הכחולה ממסכים, מה שיכול לעזור גם בשגרת היומיום מול מחשב ולא רק בטיסה.
• עדשות מגע יומיות מדגמים עם תכולת מים גבוהה יותר או טכנולוגיית שימור לחות, שמתאימות יותר לטיסות ארוכות מאשר עדשות רגילות. חשוב להתייעץ עם אופטומטריסט לגבי ההתאמה האישית, כי לא כל עין מגיבה אותו דבר לאותו סוג עדשה.

מה עושים אם מרגישים גירוי חזק באמצע טיסה

אם עדשת מגע מתחילה להרגיש "דבוקה" או שיש תחושת גירוי חזקה שלא עוברת עם טיפות, הפתרון הכי בטוח הוא להוריד את העדשה ולעבור למשקפי ראייה עד סוף הטיסה. ניסיון להמשיך ולהרכיב עדשה שמגרה עלול לגרום לשריטה קטנה בקרנית, ואז מה שהיה אי נוחות זמנית הופך לבעיה שדורשת טיפול. תמיד שווה לשאת איתך זוג משקפיים כגיבוי, גם למי שלא רגיל להשתמש בהם בשגרה.

שאלות נפוצות

האם עדשות מגע יומיות מתאימות יותר לטיסות מעדשות חודשיות?

כן, ברוב המקרים. עדשה יומית חדשה ונקייה מפחיתה סיכון להצטברות משקעים או חיידקים, מה שרלוונטי במיוחד בסביבה יבשה וסגורה כמו תא טיסה.

כמה זמן לפני הנחיתה כדאי להחליף עדשות אם הטיסה ארוכה מאוד?

אין כלל אחיד, אבל בטיסות מעל שמונה שעות רבים בוחרים להחליף לעדשה חדשה באמצע הטיסה אם התחושה נעשית לא נעימה, בתנאי שיש תנאים היגייניים לעשות זאת.

האם מותר להירדם עם עדשות מגע במהלך טיסה?

מומלץ להימנע מכך אם אפשר. שינה עם עדשות מפחיתה עוד יותר את זרימת החמצן לקרנית, וזה מצטרף ליובש הקיים מהטיסה עצמה.

האם משקפי שמש עוזרים נגד יובש בעיניים בטיסה?

משקפי שמש כהים לא נחוצים בתא הנוסעים, אבל משקפיים עם מסגרת רחבה יכולים לסייע מעט בחסימת זרימת אוויר ישירה מפתח המיזוג אל העיניים.

מה ההבדל בין יובש זמני מטיסה ליובש כרוני בעיניים?

יובש זמני חולף תוך יום עד יומיים ונגרם מתנאי הטיסה עצמם. יובש כרוני נמשך גם בשגרה ודורש בדיקה אצל אופטומטריסט או רופא עיניים לאיתור הגורם.

השורה התחתונה

טיסה היא לא הרגע להסתמך על מזל כשמדובר בעיניים. אוויר יבש, מיזוג קבוע וירידה טבעית בקצב המצמוץ יוצרים שילוב שמעמיס במיוחד על מי שמרכיב עדשות מגע, אבל עם תכנון פשוט, טיפות מתאימות וזוג משקפי ראייה בתיק היד, אפשר להגיע ליעד בלי עיניים אדומות ובלי תחושת חול מתחת לעפעפיים.

ההרגלים הקטנים הם אלה שעושים את ההבדל האמיתי: לזכור לשתות מים, לקחת הפסקות מצמוץ מודעות, ולא להתעקש על עדשות כשגוף העין כבר מאותת שהוא זקוק להפסקה. מי שטס הרבה ומרגיש שהיובש חוזר על עצמו בכל טיסה, כדאי שייקח את זה ברצינות וייוועץ באיש מקצוע לגבי פתרון קבוע, ולא רק ברמת "טיפול חירום" בשמיים.